קעקועים – מאגר הקעקועים – כל יום קעקוע

צילום של אילן פורת, צלם שרואה עצמו כאחד שיודע לצלם מזוית אחרת, מה שנותן ייחודיות לצילום.

פיה בעורף.

מוצאה של הפיה הוא בפולקלור ובסיפורי עם עתיקים, אך ניתן למצוא אזכורים שלה גם באגדות, ספרות מודרנית, סרטים, קומיקס ומשחקי תפקידים. לפי האגדות, לפיה יש כוח קסם רב.

פיות מתוארות בדרך כלל כבעלות הופעה אנושית וכמצוידות בכוחות קסם כגון יכולת לעוף, להטיל כישוף, להשפיע על האירועים ולחזות את העתיד. בפולקלור המודרני פיות בדרך כלל מתוארות כצעירות וקטנות, אך בעבר תוארו גם כדמויות מלאכיות גדולות יותר.

מקור השם פיה איננו ברור לחלוטין, אולם הועלו מספר השערות בנושא. הדעה הרווחת היא שמקורה של הפיה הוא בסיפור המיתולוגי של אחיות הגורל.

מקורו המדויק של מיתוס הפיות אינו ברור לגמרי, אך ישנן מספר תאוריות בנושא. על פי התאוריה המרכזית, מקור המיתוס נמצא באחיות הגורל. שמן של אחיות הגורל בלטינית היה “פאטה” (ביחיד:”פאטום”) שמשמעותה היא דבריו של אלוהים או גורלות. ככל שהנצרות התפתחה, הכנסייה הקתולית החלה לנקוט במגמה של דחיקת הסמלים הפאגאניים והמיתולוגיים.

הנצרות התייחסה לאחיות הגורל כאל יצורים קטנים ומזיקים הדומים לשדים. כמו כן, שמן של האחיות שונה והן נקראו פיי (Fai). מאותה תקופה עושים שימוש במילה Fairy כאשר מתייחסים לארץ המוצא של יצורים קסומים מסוג זה. בנצרות התפשט מנהג להאשים את הפיי בתופעות בלתי מוסברות או מטרידות.

במשך השנים השתבש שמם של יצורי הפיי, וכיום הם ידועים רק בשם פיות.

נעשה בקיפוד.

ארץ לידה: תל אביב, ישראל

שם מלא: מעיין גוסטה רודיך

גיל: 25

כדאי לדעת:  מעיין חולקת אותו תאריך לידה עם: ג’ימי הנדריקס, ברוס לי וחיים וויצמן, בת בכורה מתוך חמישה אחים, בוגרת קורס משחק מול מצלמה בסטודיו של גלית רוזנשטיין

דיסקוגרפיה: “מסיבה” (סינגל פרומו 2007), “שדים ופיות” (סינגל פרומו 2009), “לא קל” (סינגל פרומו 2009) אלבום הבכורה עתיד לצאת בסתיו 2010

כינויים: מעייני, בלונדי

“אני מגדירה את עצמי כבלונדינית החדשה – אני חושבת שבחורות צריכות להרגיש נוח עם הגוף והמיניות שלהן, אבל לא מאמינה בפרובוקציות בשקל. אני לא מנסה להיות בר רפאלי  – כיף לי עם מי שאני, אני מקבלת את עצמי כמו שאני.”

אתר: http://maayanonline.com/

שחמט (מוכר גם בשמות הפחות נפוצים: משחק המלכים ואישקוקי) הוא משחק לוח אסטרטגי המיועד לשני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין 10⁴³ לבין 10⁴⁷. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. אדם העוסק במשחק שחמט באופן מקצועי נקרא שחמטאי.

מקור השם בפרסית: “שאה מט”, בתרגום חופשי, “מארב למלך” או “המלך חסר אונים” (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, “המלך מת”). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל.

מקורותיו של משחק השחמט לוטים בערפל ושנויים במחלוקת, והמצאתו יוחסה לאימפריות שונות של העולם העתיק בסין, בהודו, מצרים או פרס. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ’טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ’י בסין, שוגי ביפן, ג’נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנדובקמבודיה. גרסה אחרת שתומך בה דייוויד ה. לי טוענת שמקור השחמט המודרני במשחק הסיני שיאנג-צ’י שהומצא, לפי גרסה זו, בסין במאה ה-2 לפנה”ס. טענות שונות כאילו שורשו של המשחק עתיק בהרבה שגויות ככל הנראה. התפשטותו המהירה החלה מן המאה השביעית, ללא אזכורים כלשהם בספרות לפני כן, המעידים על כך שהומצא קרוב לתקופה זו.

בסביבות שנת 1200 חוקי משחק שונים החלו להופיע באירופה הדרומית ובסביבות שנת 1475 נכנסו לשחמט כמה שינויים גדולים והפכו אותו למשחק המוכר כיום. לפי סברה אחת מקור החוקים החדשים הוא באיטליה ואילו לפי סברה אחרת בספרד. השינויים היו כדלקמן: הרגלים קיבלו אפשרות לדלג מעל משבצת אחת במסעם הראשון ולהכות את רגלי היריב דרך הילוכו. גם הרצים והמלכות קיבלו את מאפייניהם המודרניים. החוקים החדשים התפשטו במהירות ברחבי אירופה המערבית והתקבעו סופית בראשית המאה ה-19.

תחרות מקצועית בינלאומית בשחמט נערכה בלונדון ב-1851 וניצח בה אדולף אנדרנסן. כוכבים נוספים החלו להופיע בשמי השחמט. בתחרות שנערכה בשנת 1886 נהוג לראות את התחרות הראשונה לתואר אליפות העולם בשחמט. האלוף הראשון היה וילהלם שטייניץ. מאז משחק השחמט נותר ללא שינויים גדולים עד שנת 1993 שבה אלוף העולם דאז, גארי קאספרוב, ניתק את יחסיו עם פיד”ה ונוצר משבר בעולם השחמט, אך הוא נותר בירוקרטי בעיקרו.

יהודים הצטיינו במשחק השחמט מזה שנים רבות ושחמטאים יהודים רבים הפכו לרבי אמנים (הדרגה העליונה בשחמט). ביניהם ניתן לציין את אלופי העולםוילהלם שטייניץ, עמנואל לאסקר, מיכאל בוטביניק, מיכאיל טל וגם יהודים למחצה (הורה אחד יהודי) כמו בובי פישר (היה אנטישמי), בוריס ספסקי וגארי קספרוב. שחמטאים יהודים בולטים אחרים הם מיגל ניידורף, שהיה אלוף ארגנטינה שנים רבות, שמואל רשבסקי, יהודי שומר מצוות ורב אמן אמריקאי חזק, אהרן נימצוביץ’, מגדולי התאורטיקנים בשחמט, ריצ’רד רטי, דוד ברונשטיין, עקיבא רובינשטיין ורבים אחרים. מוצאה של השחקנית הטובה ביותר מאז ומעולם, יהודית פולגר, ניכר משמה.

משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימת ליגה שוקקת חיים בין המועדונים שבערים השונות. האיגוד הישראלי לשחמט מאגד את השחמט בישראל, מארגן תחרויות ודואג לניהול מד הכושר של השחקנים בארץ. לישראל הישגים רבים בתחום השחמט, אולי יותר מבכל ענף ספורט אחר. ההישגים הבולטים של נבחרת השחמט הישראלית בשנים האחרונות היו הזכיות במקום השני באליפות אירופה באוקטובר שנת 2003, כשנבחרת רוסיה הזוכה בטורניר היא היחידה שלה הפסידה, ושוב במקום השני באליפות אירופה ב-2005 (הפעם הזוכה הייתה הולנד). כמו כן, באולימפיאדת השחמט סיימה ישראל מספר פעמים בצמרת הגבוהה, כולל זכייה במדליית הכסף 2008 ופעמיים במקום הרביעי 1998, 2006.

האגדה היהודית מספרת ששלמה המלך המציא את המשחק, (מובא ב”בית המדרש” של אהרון ילינק, חדר שישי, מעשיות ג’), אך התייחסות ראשונה לשחמט במקורות עמנו מוצאים בפירוש רש”י על התלמוד במסכת כתובות (ס”א) מתרגם את המלה “נרדשיר” – “שחוק שקורין אישקקי”, בהתייחסו למילה הצרפתיתלמשחק – “Échecs”.

רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי מזכיר את המשחק: “ועל כן לא ייתכן שינצח החלש את החזק בשחוק האשקוקי הנקראת שטרנג’ בערבי, ולא יאמר ‘הצלחה’ ו’רע מזל ארדשיר’ במלחמת האשקוקי, כאשר יאמר במלחמת שני מלכים נלחמים, כי סיבות הארדשיר ומלחמת השטרנג’ נמצאות כולן, וינצח החכם בהנהגתו תמיד, ולא יירא סיבה טבעית שצריך להתנות בה ולא סיבה מקרית, אלא בעת נכרי מחמת התעלמות: וההתעלמות נכנס בסכלות כאשר אמרנו.” (מאמר חמישי ס’ כ’). חתנו, הפרשן והמשורר ר’ אברהם אבן עזרא היה שחקן שחמט מצטיין ומאהבתו את המשחק כתב עליו שירים ואף שיר-חידה.

מבית היוצר של חנן אייזיק, נהריה.

שחר עושה קעקוע אצל גיא אמריו – אנדרגראונד קעקועים.

מתוך אתר אנדרגראונד טאטו:

נולדתי ב 1973 בתל- אביב

אני מקעקעת ואמנית רב- תחומית.

אני מציירת ועוסקת באמנות מאז שאני מכירה את עצמי וכיום אני אמנית פעילה.

לעולם הקעקועים נכנסתי בעזרתה של המורה שלי עמליה זנד A.K.A “הדובה הגדולה. מוותיקות המקעקעות בארץ. התחלתי לאחר מכן לקעקע באופן עצמאי ולאחר מכן התחלתי לעבוד בסטודיו “אנדרגראונד” עם גיא אמריו ומשה לב (אבישר).

חוץ מזה אני אמא לזוהר- בת שבע וחצי…אישיות מרשימה בפני עצמה ומקעקעת פומלות.

אני מקעקעת בכל הסגנונות ומתמחה בקעקועים פולינזיים.

באמנות הקעקוע אני שואבת השראה מתחומי האמנות השונים שאני עוסקת בהם:  ציור, פיסול ,רישום ופרפורמנס. וכן מתולדות האמנות. מתרבויות שונות……האבות הרוחניים שלי.

אני בעלת תואר ראשון באמנות מ”בצלאל” ותואר שני בתרפיה- באמנות מ”לסלי- קולג’”.

חשוב לי מאד ליצור קעקועים  בעלי משמעות אישית ללקוח וברמה אמנותית גבוהה.

אני חושבת שקעקוע היא דרך טקסית מרתקת לאדם לעצב את עצמו ולהתחבר לסמלים האישיים המייחדים אותו.

אני שמחה בכל פעם שיש לי הזדמנות לעבור עם לקוח תהליך יצירתי משותף וליצור סיפור קעקוע אישי המיוצר במיוחד עבורו. ושיכול להוות בשבילו דרך נוספת לגלות את עצמו…ולהמציא את עצמו מחדש….

דרקון הוא יצור אגדתי בעל מאפיינים לטאיים, בדומה לדינוזאור או דרקון קומודו.

הדרקון הוא אחד מהיצורים הנפוצים ביותר במיתולוגיות של עמים שונים. בהתאם, תכונותיו הפיזיות ויכולותיו העל-טבעיות תוארו באופנים שונים ומגוונים, ובתרבויות שונות התפתחו מיתוסים נפרדים לגביו.

הדרקון בתרבות המערבית

אזכורים ראשונים לדרקונים בתרבות המערב ניתן למצוא במיתולוגיה היוונית. הדרקון במיתולגיה היוונית היה מפלצת לטאית איומה, אשר שמרה על מקומות קדושים או קסומים כגון עץ תפוחי הזהב של ההספריאדות. הדרקון לא תואר כמפלצת נושפת אש, ולא ניחן בכוח הדיבור או בתבונה יתרה.

הדרקונים תוארו כחובבי זהב ואוצרות, ותיאור נפוץ שלהם הוא כשהם שומרים על אוצר אגדי.

לחלקי גופו של הדרקון יוחסו תכונות מיוחדות: בסיפור האודיסיאה של הומרוס, מתוארת זריעה של שיני דרקון בשדה, בדומה לחיטה, כאשר מכל שן שנזרעה מזנק לוחם שיכור-קרב. לדמו של הדרקון יוחסה יכולת להעניק הבנה ושליטה בשפות כל בעלי החיים.

הדים למוטיבים מיתולוגיים אלו ניתן למצוא במיתולוגיה הנורדית. הדרקון מתואר כיצור צמא דם וחמדן, הדורש שכר מעבר מעוברי אורח וספינות חולפות. במיתולוגיה זו הדרקון כבר ניחן בכוח דיבור, אך עדיין אינו מתואר כנושף להבות.

במיתולוגיה הסלאבית אחד מדמויות הפולקלור הידועות הוא הדרקון זמיי גוריניץ’, שפירוש שמו הוא נחש בן-הר. דרקון הזה הוא יצור מעופף ענק דמוי לטאה, בעל שלושה ראשים הנושפים אש וכנפיים.

בימי הביניים המוקדמים התגבשה באירופה התמונה המוכרת של הדרקון ה”קלאסי”. הדרקון, בהיותו מפלצת, הפך להיות קשור לכוחות הרשע ולשטן, ותואר בתור יצור מרושע, נבון ורושף להבות.

בהתאם לדוקטרינה הקתולית של הטלת אימה מפני חטא, הדרקון שימש ככלי להענשת כופרים, הנשלח מהגיהנום. ציורים מימי הביניים תיארו את לועו של הדרקון כשער לגהנום שבו החוטאים מתבשלים בתופת. בשל טבעו הדמוני, שאינו סובל תום, ייחסו לדרקון נטייה להעדפת בתולות וילדים בתור מזון. דרקון כזה תואר כלטאה אדירה בעלת שש גפיים (ארבע רגליים וזוג כנפיים), אשר לראשה זוג קרניים ומפיה בוקעים להבות ועשן.

סיפור הדרקון המוקדם ביותר במיתולוגיה הנוצרית הוא סיפורו של גאורגיוס הקדוש, שבו מציל הקדוש בתולה ממפלצת המתוארת כדרקון, אך מתאימה יותר למיתוס הבזיליסק. מפלצת זו הטילה את חיתתה על תושבי השפלה בישראל הקדומה, ותוארה כיצור לטאי בעל שתי רגליים ושתי כנפיים, אשר מראו כה מבעית עד שכל הרואה אותו מת. באחת הגרסאות לסיפור, הקדוש הביט במפלצת בעקיפין בעזרת מגנו והרג אותה ברומח (בדומה לפרסאוס והמדוזה). בגרסה אחרת, הקדוש הראה למפלצת את דמותה במראה והיא מתה מיד. לכבוד הקדוש הוקמה כנסייה בעלת שם זהה, בעיר לוד.

בניגוד לדמותו המאיימת במיתולוגיה המערבית, הדרקון זכה ליחס חיובי בהרבה במזרח הרחוק.הדרקון בתרבות המיסתית אומר כוח, שלומות ,חוכמה וידע. חלק גדול מהדתות והמנהגים הקדומים במזרח ייחסו את הדרקונים לפנתיאון שכונה “המועצה השמימית”. במסגרת פנתיאון זה, הדרקונים נתפסו בתור מעין רוחות טבע, אשר אחראיות לתופעות כגון סופות, גשמי ברכה, רעידות אדמה ואפילו הבשלת יבולים.

הדרקון המזרחי תואר לרוב בתור יצור לטאי בעל גוף ארוך ונחשי, ללא גפיים או עם זוג רגליים קטנות, , כנפיים גדולות ועם גדילים דמויי שפם בקצה חרטומו.

היחס לדרקון היה סגידה מעורבת בפחד והערצה. לכל דרקון יוחס תחום אחריות והוקם מזבח, כאשר בהתאם לצורך הקריבו לו קורבנות כגון פרחים, קטורת ולעתים חפצי אומנות. הדרקון נחשב סמל מביא מזל, ולכן הוא מופיע על פריטים רבים מתקופות קדומות במזרח.

אומני פנג-שואי טוענים כי יש ביכולתם לגלות דרקונים קבורים, וכי אין זה דבר חכם לבנות בית על זנבו של אחד מהם.

בסין יוחסה לדרקון חשיבות גדולה במיוחד